בנוסף לכל עיסוקיה עינב בובליל שמוכרת כמעט בכל בית בישראל היא אם גאה לשתי בנות אותן היא שולחת לאגודת הכדורסל הפועל בנות אשקלון, "אני ממליצה בחום על האגודה, נוצרות שם חברויות, הילדות מתקדמות מבחינה מקצועית והן לא מוכנות להפסיד אף אימון".
בתמונה: תמר ואביגיל בנותיה של עינב בובליל
את עינב בובליל מכירים כולם, אחרי שכיכבה בתוכנית "האח הגדול" היא מחזיקה בקו אופנה של בגדים אותו היא מעצבת ומוכרת, מאפרת כלות ואם זה לא מספיק מחזיקה גם בליין איפור משלה אותו היא מטפחת. בנוסף בובליל היא גם משפיענית באינסטגרם. "אם רוצים הכל אפשרי" היא עונה בחיוך, כשהיא נשאלת על סדר יומה העמוס.
חשובה לא פחות היא העובדה שבובליל היא גם אם לארבעה ילדים. שתיים מהן תמר בת ה-10 בכיתה ה' ואביגיל בת ה-8 תלמידת כיתה ב' חברות בשנה האחרונה באגודת הכדורסל המצליחה הפועל בנות אשקלון – האגודה הגדולה בישראל על טהרת הבנות – והאם הגאה מלאת שבחים.
את הרומן עם הכדור הכתום הם החלו דרך חוג בבית הספר "מצפה הימים", בו הן לומדות, ומשם כמו שאומרים השאר היסטוריה. "הבנות התחילו בחוג דרך בית הספר, נהנו שם מאוד, התקשרתי למנהל בית הספר הלכנו לשיעור ניסיון נרשמנו והם התחילו להתאמן", היא מספרת.
מה הן מספרות כשהן חוזרות מהחוג?
"הן חוזרות מלאות אנרגיה ותשוקה לנצח ולהצליח, זה הפך חלק חשוב ומשמעותי בחיים שלהן. הם מאושרות בניצחונות ומתבאסות בהפסדים. מעבר לזה, הן לא מוכנות להפסיד אף אימון. למשל הן באות ואומרות 'אמא אל תעשי יומולדת ביום הזה יש לנו אימון'. אם ילדים בגיל הזה לא לוקחים בדרך כלל ברצינות את החוגים, לא מתמידים ולפעמים לא בא להם ללכת, אז הן ממש רציניות לגבי הכדורסל. הן באטרף על זה וזה ממש חשוב. נוצרת שם ממש חברותא, נוצר גיבוש אמיתי והבנות אחת למען השנייה הן נהיו חברות ויש להן מטרה אחת להתקדם ולהצליח".
אחת ההתמודדויות המשמעותיות של הורים לילדים היום היא החשיפה למסכים, כמעט ואין הורה שלא מתלונן על זמן המסך הרב מדי אותו ילדיו מבלים מול המסכים השונים, בעיקר מכשירי הסמארטפונים. "האימון הוא שעה וחצי, עם ההתארגנת לפני ואחרי, אני יודעת שיש שעתיים שהן עושות למען הנפש שלהן בלי הפרעות ואני מאוד אוהבת את זה".
הם מקבלים שם כלים לחיים?
"אני מקווה שכן. לפעמים אחרי הפסד הן חוזרות עצובות, ואז אני אומרת להן שזו בדיוק הדרך להצלחה ואם הן לא יוותרו לעצמן ויעבדו קשה הן יצליחו. בהתחלה הן הפסידו, אבל התקדמו ממשחק למשחק, הייתי מראה להן את ההתקדמות שהן עושות ממשחק למשחק, לדוגמא אם משחק קודם לא קלעת עכשיו כן, אם הקבוצה משחק קודם קלעה לדוגמא 40 נקודות, עכשיו קלעתן 50. זה מייצר מוטיבציה".
הן מתאמנות גם מעבר לשעות האימונים?
"יש לנו חצר גדולה עם סל והן מתאמנות שם לא מעט, בשבתות אם יש להן עם מי לצאת הן יכולות ללכת למגרשים ולהתאמן בחוץ".
מה תגידי להורה שמתלבט/ת אם לשלוח את הבת שלו לאגודה?
"אני ממליצה בחום, ראשית בגלל הבריאות והכושר הגופני, וזה שהן לא במסכים. שנית עוד מסגרת זה טוב זה מפקס אותך, יש משמעת וגם אם זה קשה ממשיכים ומעודדים אותן, זה ממש שיעור לחיים, ואין ספק שזה חלק גדול מההצלחה ההתבגרות וההתפתחות שלהן".
מי שמאמן את שתי הבנות הוא בר חמו, מאמן כדורסל מטעם מכון וינגייט, חמו שמקפיד – כמו כל צוות האימון באגודה ללכת להשתלמויות מקצועיות ולהתפתח כל העת. "הוא לא מוותר להן, הוא מאוד קשוב מקסים, הוא מרים ומפרגן להן הוא קשוב אם ילדה זרקה מילה לא במקום. מי שקשה לה הוא יודע להרים אותה ולעודד אותה והוא לא מוותר", מפרגנת בובליל.
"העבודה עם הבנות מאוד מספקת" מספר חמו עצמו ."עם הזמן למדתי להעביר את האהבה לתחום בהדרכת בנות, זה מלמד אותי עוד על האופי ההתנהגות שלי ועל המקצוע. אני לא מוותר לאף אחת כי יש להן רצון חזק. יש לי המון ציפיות מהן בפאן המקצועי. יחד עם זאת חשוב לי מאוד לגרום להן תמיד לחייך, ולשמוח וזה לא פחות חשוב".
