חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"כאב שמפלח את הלב": הורי הנופלים – נפגשו באירוע מצמרר

עיריית אשקלון חנכה ביום רביעי את חורשת הנופלים, הראשונה באשקלון, לזכרם של הנופלות והנופלים, הנרצחות והנרצחים במלחמת 'חרבות ברזל', תושבי העיר.

הטקס התקיים במעמד ראש העיר, סגני ראש העיר וחברי מועצת העיר, נציגי יד לבנים אשקלון ומשפחות שכולות.

החורשה הוקמה ע"י עיריית אשקלון, בשיתוף ארגון הג'וינט ופרויקט 'משיב הרוח', בסמוך לטיילת יקותיאל אדם (ברחוב צבי סגל 85) ומעבר להנצחה התמידית, היא תשמש כחורשת למידה על סיפורי הנופלות והנופלים.

 

צילום: אלדד עובדיה

כ-75 עצי פרי נשתלו בחורשה ובכניסה אליה הוצב שילוט עם ברקוד לסריקה אשר מוביל לאתר הייעודי אשר הקימה עיריית אשקלון במיוחד להנצחת חללי חרבות ברזל. באתר, ניתן למצוא את שמותיהם של הנופלות והנופלים, עם תמונותיהם, סיפור ותאריך נפילתם ואף הספדים אשר נכתבו על ידי בני משפחותיהם וחבריהם.

בנות ובני משפחותיהם של הנופלות והנופלים הגיעו לטקס ונטעו עץ לזכר יקיריהם. אימו של אליה אילוז ז"ל, בת שבע אילוז אשר נרצח במסיבת הטבע ברעים ואימה של סמ"ר שחף ניסני ז"ל אשר נפלה בעת מילוי תפקידה נשאו דברים כנציגי המשפחות השכולות.

יו״ר יד לבנים, אלי לחזיאל: "בשבעה באוקטובר, טובי בנינו ובנותינו נרתמו למשימה ולצערנו רבים נהרגו בשביל שאנחנו נוכל להמשיך ולחיות פה. במותם ציוו לנו את החיים. אני מתרגש לעמוד פה ולנטוע עצים שמסמלים צמיחה והמשכיות בחורשה ע״ש טובי בנינו ובנותינו. מאחל שלא נשמע יותר את המשפט הותר לפרסום״.

אמו של אליה אילוז ז"ל. צילום: אלדד עובדיה

בת שבע אילוז, אמו של אליה אילוז ז״ל: ״כמה קשה לעמוד פה מולכם היום. בני אליה, בן הזקונים, נרצח בטבח האכזרי ברעים. קרה לנו את הנורא מכל, השמיים נפלו עלינו. היום התכנסנו כאן ולכולנו מכנה משותף מצער, כולנו חלק ממשפחת השכול. תחושת חוסר האונים, שלא יכולנו להציל את אהובנו, יצרה תחושה מאוד קשה. אנחנו מחפשים משמעות, לכאב הבלתי פוסק ולנשמה שלא שלמה. אני כאן בשביל לזעוק את זעקת האחים השכולים שלעיתים לא נראים ולא מורגשים. בשם המשפחות השכולות, אני רוצה להודות לעיריית אשקלון על היוזמה להנציח את יקירנו בחורשה זו וביום זה. נייחל שידינו תהיה על העליונה, שחיילנו ישובו בשלום כמו גם החטופות והחטופים, ושתהיה נשמתם של יקירנו צרורה בצרור החיים״.

אילנה ניסני, אמה של סמ״ר שחף ניסני ז״ל: "בדיוק ביום שבו שחף הייתה צריכה להשתחרר הודיעו לנו על נפילתה והותירו כאב שמפלח את הלב ומותיר חור גדול שלעולם לא יתמלא. שחף בחרה להיות במוצב הזה, למרות הקרבה לעזה, היא ראתה בזה שליחות. הבנות היו העיניים של המדינה אבל האוזניים של המדינה לא הקשיבו להם בכלל. שחף הייתה שמש בכל מובן המילה, לב אחד גדול מלא בנתינה. כולנו מתפללים לשובם של החטופים, שלא נדע עוד אבדה אחת יותר ושלא יהיו עוד משפחות שכול ושכל חיילינו יחזרו הביתה בשלום״.

מנכ״ל העירייה, חזי חלאויה: ״היום, ערב ט״ו בשבט אנחנו חונכים את חורשת הנופלים, כדי להנציח את זכר היקרים שנפלו ולחזק את המחויבות שלנו למדינת ישראל. כל אחד מהעצים שאנחנו נוטעים היום מהווה עדות שברירית לחיים שנגדעו בטרם עת. עדות לחיים שלא נשכחו. ההנצחה כאן זאת רק התחייבות לשאת את לפיד זכרם של הנופלים קדימה ומחווה חיה לאלה שאיבדנו. אני רוצה להודות לראש העיר על הרגישות שאתה מגלה למשפחות השכולות ועל החשיבות בהקמת החורשה בעיניך. תודה לג׳וינט ישראל על שיתוף הפעולה חסר התקדים. בתפילה לחזרתם של חיילינו וחטופינו במהרה״.

אורי גיל, מנכ"ל ג'וינט-אלכא: "בימים הראשונים למלחמה הגענו מתוך רצון להגיע ולסייע ונפעמנו לגלות עיר חזקה, חסונה, עם התנדבות ורוח לחימה. ביחד נכנסנו לעבוד ופיתחנו מודל לשיתוף פעולה מבורך. מתוך הטרגדיה הגדולה ייצאו גם הרבה דברים טובים וגדולים. מאחל לכולנו המשך עשייה בונה ומשתתף בצער המשפחות״.

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן