חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

לידיעת עיריית אשקלון: זה החוק שיאושר בכנסת ויחייב התקנת מצלמות ברחבי העיר

שורה של אירועים פליליים שהתרחשו בשנתיים האחרונות באשקלון טרם פוענחו על אף החשדות בגורמים עבריינים מסויימים המשתייכים לארגוני פשע. הסיבה העיקרית היא היעדר ראיית הזהב – מצלמות אבטחה עירוניות שיכלו להכריע ולהביא לפענוח בתיקים מסויימים, בין היתר בתיקי רצח.

משטרת ישראל ניסתה שוב ושוב להסביר לעיריית אשקלון את החשיבות שבפריסת מצלמות ברחבי העיר אך למרות התחייבות העירייה, מערך המצלמות בעיר עדיין דל ורחוק מלהיות מקיף כמו למשל בעיר אשדוד המנהלת מוקד רואה איכותי אליו משודרות כלל המצלמות בעיר בשידור חי 24/7.

הדיון בוועדה לביטחון לאומי. צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

גורמים במשטרה טענו לא אחת כי העירייה מתרשלת בהצבת מצלמות מסיבות שונות ומשונות ונמנעת מלפרוס מצלמות בכל רחבי העיר כמקובל בערים הגדולות. בין היתר עלה החשד כי גורמים עבריינים הם שמונעים התקנת מצלמות בפריסה רחבה. כך למשל בניסיון האונס בחוף דלילה המצלמות לא פעלו וכן ברצח אבי ביטון ואירועים נוספים שלא ניתן בשלב זה להרחיב. באחד ממקרי הרצח האחרונים בעיר הצליחה המשטרה להגיע לרוצחים באמצעות מצלמות אבטחה שהותקנו בבית פרטי סמוך.

יתרה מכך, היעדר מצלמות אבטחה בפריסה ראויה ותקינה בעיר מנעה מתושבים לקבל תיעודים לתאונות דרכים על אף פניות חוזרות ונשנות למוקד העירוני. בעירייה כאמור התחייבו להרחיב את מערך המצלמות ולתקן את אלו שלא תקינות אך בפועל כאמור – אשקלון מפגרת משמעותית מערים אחרות והסיבות לכך נתונות בידי הנהגת העיר.

אלא שבקרוב, שאננות העירייה או שמא התנגדותה הלכה למעשה – כבר לא תהיה רלוונטית. הוועדה לביטחון לאומי בראשות יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, אישרה אתמול  את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 40 ) (מערכות צילום מיוחדות), התשפ"ג– 2023 לקריאה שנייה ושלישית.

הדיון בוועדה לביטחון לאומי. צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

מטרת החוק להסדיר היבטים מסוימים של הצבת מערכות צילום מיוחדות במרחב הציבורי ושימוש בהן על ידי המשטרה. מדובר במערכות צילום הכוללות יכולות עיבוד המאפשרות צילום של חפצים והשוואתם למידע מזוהה שהוזן למערכת ויאפשר לזהות את החפץ המצולם אם הוזן מידע בגינו.

לנוכח הרגישות אל מול הזכות לפרטיות והמידע שנאגר במערכות אלה מוצע לקבוע הוראות ואת התנאים בהם תהיה המשטרה וגופים ציבוריים אחרים רשאים לעשות שימוש באמצעים אילו, במידע שנאגר בהם ושמירתו וכן לחובת הדיווח לייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת.

בנושא שימוש במאגר הנשמר והדרישה שעלתה בדיון כי לשימוש בו יידרש פיקוח של בית משפט, ציין סנ"צ בהט, כי בשנת 2022 כ- 13,600 תעודות עובד ציבור (ראיות מהמערכת בחקירת עבירות חמורות) שהוצאו מהמסגרת הזו בעבירות החמורות.

קרוב ל- 101 מעורבים שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות ניסיון המתה ו- 45 תיקים כראיה מכרעת של המערכת הזו בלבד. "זה היקפים רחבים. לרוץ בכל אירוע כזה לבית משפט בבקשת צו. אין בכך תוחלת ויש פה השלכה בעייתית על היכולת של המשטרה לתפקד". נציגת יועמ"ש לשירות הביטחון הכללי ( שב"כ) אמרה כי הסייגים שנקבעו לתכליות השימוש, דיווחים לכנסת תקנות המידע מאזנים לטעמנו את השימושים שנקבעו בהצעת החוק: "המערכת חיונית ונדרשת לצורך סיכול טרור ויהיה קשה לבצע אותו כאשר יש צורך לכל פעולה מהמאגר לבקש צו מבית המשפט".

בקרוב בכל רחבי העיר

יו"ר הוועדה, פוגל, אמר לסיכום כי נעשתה עבודה והושקעה מחשבה רבה מאד על ניסוח החוק וכל מי שהביע את דעתו עליו. אנחנו מאשרים חוק שיאפשר להפעיל מערכות צילום מיוחדות שיצילו חיים ויסייעו למנוע ולסכל פשעים וטרור ואני נותן את ידי מתוך חשיבותה. הזכות והחובה שלנו לאפשר את חופש זכויות הפרט לא עומדות בפני הזכות לחיות וליהנות משגרת חיים נורמלית ואני חושב שהמערכות הללו מאפשרות את זה בסופו של דבר. עשינו עוד משהו חשוב למען מדינת ישראל". לאחר דחיית ההסתייגויות והצבעה אשרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן