במדינת ישראל קיימים כמה מבתי החולים הטובים בעולם. עם זאת, בין אם אתם מקבלים את הטיפול שלכם מבית חולים ובין אם בקופת החולים הקרובה לביתכם, הרופאים שלכם חייבים לעמוד בסטנדרט הטיפול הנדרש מהם ולנקוט בצעדים כדי למנוע פציעה או מחלה נוספת עקב רשלנות רפואית.
אפילו צוות רפואי מובחר ומתקנים איכותיים ויוקרתיים מתנהלים לעתים בצורה רשלנית. אם טעות רפואית פגעה בכם פיזית, מומלץ שתפנו לעורך דין לרשלנות רפואית עם השאלה האם אתם יכולים לדרוש פיצויים באמצעות תביעת רשלנות רפואית וכיצד הם יכולים לעזור לכם בתביעתכם. עורכי דין לרשלנות רפואית מבינים לא רק כיצד להוכיח רשלנות רפואית, אלא גם את האתגרים הפיזיים והרגשיים האדירים שעומדים בפני מטופלים כשהם הופכים קורבן לרשלנות רפואית.
מהי רשלנות רפואית?
פנינו לעורך הדין שמואל קשיוב לצורך קבלת הסבר אודות רשלנות רפואית. עו"ד קשיוב ציין בפנינו כי רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל מקום במערכת הבריאות, כולל:
- בתי חולים.
- מרפאות.
- משרד הרופא.
- משרדי רופא שיניים.
- משרדי כירופרקט.
- בתי אבות.
- בתי מרקחת.
- בית המטופל.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר נותן שירותי בריאות עושה טעות המפרה את סטנדרט הטיפול ומביאה לפגיעה במטופל. סטנדרט הטיפול מתייחס לטיפול שספק סביר בנסיבות דומות היה נותן. אולם לא כל הטעויות הרפואיות מהוות רשלנות, גם אם נבעו מהפרה של סטנדרט הזהירות.
כדי שמקרה יוגדר כרשלנות רפואית רשלנות, עליכם להוכיח:
- הרופא או ספק שירותי הבריאות היה חייב לכם סטנדרט טיפול ברמה מסוימת, מכיוון שהייתם המטופלים שלו.
- רשלנותו של הרופא או הצוות הרפואי פגעה בכם, ולא הייתם נפגעים לו הרשלנות האמורה לא הייתה מתרחשת.
- הפציעה שלכם גרמה להפסדים כספיים משמעותיים ו/או נזק נפשי. עליכם להראות שנגרם נזק כדוגמת הפסדי השתכרות, נכות לצמיתות וכאב וסבל יוצאי דופן. אף על פי ששום חוק לא מחייב שהמקרה שלכם חייב לעמוד בסף פיננסי כלשהו, הוכחת תביעת רשלנות רפואית דורשת זמן רב והוצאות בלית מבוטלות ולכן אם נגרמה לכם פציעה קלה בגלל טעות שניתן לתקן בקלות, תביעת רשלנות רפואית לא תהיה הגיונית.
שגיאות רפואיות נפוצות
לפני מחלת הקורונה, טעויות רפואיות נחשבו לגורם המוות השלישי בשכיחותו בישראל.
ספק שירותי בריאות יכול לעשות טעות רפואית מסיבות רבות. שגיאות רבות הן תוצאה של חוסר תקשורת בין הצוות הרפואי למטופל, חוסר בצוות הרפואי שעלולה לגרום לצוות להרגיש שהם צריכים למהר עם משימות ונהלים, והכשרה לא מספקת או היעדר מדיניות כדי להבטיח טיפול איכותי.
אבחנה שגויה,אבחון שגוי או אבחון מושהה
טעויות אבחון מהוות את הנתח הגדול ביותר של תביעות הרשלנות הרפואית.
שגיאות אבחון כוללות:
- אבחון מושהה: זוהי הצורה הנפוצה ביותר של שגיאת אבחון ומתרחשת כאשר ספק טיפול רפואי לא מצליח לאבחן בעיה בזמן כדי למנוע ממנה לגרום לבעיות חמורות.
- אבחנה שגויה: במצב זה, התסמינים של המטופל מיוחסים לגורם אחד, אך הסיבה האמיתית מתגלה מאוחר יותר.
- אבחנה שהוחמצה: בתרחיש זה, תלונות ותסמינים של המטופל לעולם אינן מטופלות במדויק.
אי לקיחת היסטוריה רפואית מלאה מהמטופל
אחד ההיבטים החשובים ביותר באבחון מחלתו של המטופל הוא הבנת ההיסטוריה שלו.
סטנדרט הטיפול דורש קבלת מידע מלא מהמטופל לפני האבחון והטיפול כולל:
- מתי החלו הסימפטומים של המחלה או הפציעה המסוימת, ורשימה מלאה של אותם תסמינים.
- כל תסמין שהמטופל חווה באופן פעיל שיכולים להצביע על מחלה קשה או צורך מתעורר בטיפול.
- כל אבחנה קודמת שהמטופל קיבל שיכולה לגרום או לתרום לתסמינים שמהם הוא סובל כעת.
- כל מחלה או הפרעה שלמטופל יש נטייה גנטית לסבול ממנה שיכולה להעיד על התסמינים מהם הוא סובל או שיכולה להשפיע על הטיפול שאותו מטופל יקבל.
- כל חשיפה תעסוקתית או סביבתית שיש לאדם אשר עלולה לגרום לתסמינים.
נזקים בלידה
נזקים בלידה מתרחשים לעתים במהלך ההיריון, במהלך הלידה או ממש לאחר הלידה. פציעות לידה שונות נובעת לעתים ממומים מולדים אשר נוצרים בדרך כלל בזמן שהעובר נמצא ברחם, בעוד שפציעות מתרחשות בדרך כלל במהלך תהליך הלידה עצמה. אמנם אין זה יוצא דופן שתינוקות סובלים מפציעות קטנות במהלך הלידה המתרפאות תוך מספר ימים ללא צורך בטיפול, אך לעיתים הפגיעה ממנה סובל התינוק היא חמורה מספיק כדי להוביל לתביעת רשלנות רפואית.
הסיבות השכיחות לפציעות לידה כוללות:
- לידה מאוחרת: צירים הנמשכים למעלה מ-18 שעות נחשבים ללידה שמתעכבת ועלולים לגרום לפציעה מכיוון שהלחץ על מוחו וגופו של התינוק נמשך במהלך הצירים. לחץ זה עלול לגרום ללחץ דם גבוה עבור התינוק, מה שעלול להוביל לשבץ מוחי וסיבוכים אחרים.
לידה מאוחרת היא הסיבה השכיחה ביותר לפציעות לידה. - חוסר חמצן עקב לידה מאוחרת, פגות או טעויות אחרות – חוסר חמצן הוא המקור השכיח ביותר לפציעות מוחיות המתרחשות במהלך תהליך הלידה.
- לידה מכשירנית כגון לידת מלקחיים או לידת וואקום המשמשות כדי לעזור למשוך את התינוק מתעלת הלידה. לחץ על פני התינוק הנגרם על ידי לידה מכשירנית עלול לגרום לשיתוק וחבלות, נפיחות או דימום מהראש.
- מיקום התינוק בתעלת הלידה וגודלו – תינוקות גדולים או תינוקות שנמצאים במצג עכוז, או תנוחת לידה לא נכונה בדרך אחרת, נמצאים בסיכון לסבול מכליאת כתפיים שהיא מצב המתרחש כאשר כתפי התינוק לא יכולות לעבור בתעלת הלידה. זה יכול לגרום לשבירת עצם הבריח של התינוק במהלך הלידה ועלול לגרום למצבים כמו שיתוק ברכיאלי, המשפיע על טווח התנועה של התינוק.
שגיאות ניתוחיות
סוגים נפוצים של טעויות ניתוחיות כוללים:
- השארת חפץ זר בגוף.
- ניתוח במטופל הלא נכון – רופאים מבצעים ניתוח במטופל הלא נכון בבתי חולים ובמרכזים כירורגיים.
- ניתוח במקום שגוי – רופאים לעתים מבצעים ניתוח על האיבר או החלק הלא נכון של הגוף.
- מתן יותר מדי או מעט מדי הרדמה חומרי הרדמה עבור ההליך הרפואי.
- גרימת פגיעה עצבית במהלך הניתוח.
רשלנות במתן תרופות
טעויות במתן טיפול תרופתי מתייחסות לטעויות שנעשו במתן תרופות מרשם או כל צורה אחרת של טיפול תרופתי.
סיבות נפוצות לטעויות תרופתיות כוללות:
- תקשורת לקויה בין הספקים הרפואיים – טעות תרופתית נפוצה כוללת רישום תרופה שהמטופל אינו יכול לקחת בבטחה עם תרופה אחרת שהמטופל כבר נוטל.
- תקשורת לקויה בין ספק התרופה למטופל – לעתים קרובות, שגיאות בטיפול תרופתי נובעות מכך שהרופא לא הצליח לקחת היסטוריה רפואית מלאה כדי ללמוד על המצבים הקיימים או התורשתיים של המטופל, כמו גם על כל התרופות שנרשמו, תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה שהמטופל כבר נוטל.
- תרופות בעלות שם דומה או נראות חיצונית דומה וכתוצאה מכך מבוצעות טעויות בבית המרקחת.
- רופאים שמשתמשים בקיצורי שמות שגויים לתרופות, דבר שגורם לרוקח לנפק תרופה אחרת.
זיהומים שהמטופל נדבק בהם בבית החולים
בעוד שזיהומים הם סיכון ידוע בכל ניתוח, על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע התפשטות של חיידקים המוסד הרפואי. כ-10% מכלל החולים בבית החולים יקבלו זיהום בזמן השהות בבית החולים. זיהומים מתרחשים בדרך כלל עד 48 שעות לאחר האשפוז בבית החולים, שלושה ימים לאחר השחרור או עד 30 יום לאחר הליך כירורגי.
הסוגים הנפוצים ביותר של זיהומים הנרכשים בבית חולים כוללים:
- דלקות בדרכי השתן.
- זיהומים באתר הניתוח.
- גסטרואנטריטיס (דלקת של הקיבה).
- דלקת קרום המוח.
- דלקת ריאות.
הסיכוי של אדם לחלות בזיהום בבית החולים גבוה יותר אם הוא או היא מעל גיל 70, יש לו מערכת חיסונית פגומה, נדרש קטטר שתן או שנדרשת שהייה ממושכת בטיפול נמרץ. חולים בטיפול נמרץ נמצאים בסיכון גבוה יותר באופן משמעותי לחוות זיהום שנרכש בבית חולים.
חוסר הסכמה מדעת
למעט מקרי חירום בהם המטופל אינו יכול להשתתף בקבלת ההחלטות לגבי טיפול מסוים, על הרופאים להסביר למטופליהם את מהלך הטיפול המומלץ לפני תחילת הטיפול, לרבות חשיפת כל הסיכונים הידועים הקשורים לטיפול המומלץ. כמו כן, על הרופא לאפשר למטופל את האפשרות לשאול שאלות על הטיפול ולספק מידע על חלופות כלשהן.
העדר הסכמה מדעת מעוררת בדרך כלל תביעת רשלנות רפואית כאשר הרופא לא חשף סיכונים ידועים בטיפול שהם כה קיצוניים, עד שהמטופל היה כנראה מסרב לטיפול אילו היה לו את כל המידע הדרוש כדי לקבל החלטה זו.
מעקב לא תקין לאחר הטיפול
הדילמה הרפואית של המטופל אינה מסתיימת ברגע שהוא או היא מתחילים בטיפול, וכך גם האחריות המשפטית של הרופאים לתוצאות הטיפול.
ישנם שני סוגים נפוצים של מעקב לא תקין לאחר הטיפול הראשוני:
- מעקב רשלני לאחר הטיפול אשר מתרחש כאשר ספק הטיפול הרפואי נותן למטופל את ההנחיות השגויות לטיפול לאחר ההליך.
- אי ביצוע מעקב יעיל אחר הטיפול וההחלמה – זה קורה כאשר רופא לא מבצע מעקב כנדרש כדי לבדוק שהמטופל מתאושש כראוי מההליך הרפואי.
עורך דין יכול לעזור בתביעת הרשלנות הרפואית שלכם
מטופלים יכולים לתבוע פיצוי עבור העלויות הכספיות והנזקים הנפשיים שנגרמו להם כתוצאה ממקרים של רשלנות רפואית. מדובר בתביעה משפטית המוגשת לבית משפט אזרחי, בדרך כלל תוך שבע שנים מהמועד בו התרחשה הרשלנות. במקרים מסוימים, מגבלת הזמן להגשת התביעה עשויה לעלות, למשל אם הנזק נגרם לקטין מתחת לגיל 18.
תביעות רשלנות רפואית מורכבות ממספר אלמנטים אשר דורשים הוכחה:
- בין התובע לבין הרופא התקיימו יחסי רופא-מטופל.
- הרופא לא עמד בסטנדרט הטיפול הנדרש במסגרת הטיפול שניתן למטופל.
- אי העמידה בסטנדרט הזהירות הנדרש גרמה למטופל לנזקים.
חלק מהנזקים שניתן לדרוש פיצוי בגינם כוללים הפסדי שכר שנגרמו עקב הפגיעה, אובדן כושר השתכרות עתידי אם הפציעה שלכם גורמת לנכות לצמיתות ולא תוכלו להשתכר כמו קודם, כאב וסבל בגין נזק פיזי ונפשי ועוד.
